דמי מחלה לעובד – אחת מזכויות הבסיס של העובדים הינה הזכות לדמי מחלה בעבודה. דיני העבודה מתייחסים אל אותם המקרים בהם עובדים שחלו נאלצים להיעדר ממקום עבודתם בשל מחלתם. אותה התייחסות נוגעת לזכויות והחובות של אותו עובד שחלה והן של המעסיק וזאת בכדי לקיים נוהל מסודר גם במקרים אלו.
נושא דמי המחלה מעוגן בחוק דמי מחלה שחוקק בשנות השבעים ובו התייחסות רחבה הנוגעת לזכויות והחובות של העובדים והמעסיקים סביב נושא זה, תוך התייחסות מעמיקה לעובדים במגזרים השונים, עובדים משרות חלקיות ועוד.
תשלומים בגין ימי מחלה שונים ממקום עבודה אחד למשנהו. בתוך כך, קבע המחוקק זכויות בסיס מינימליות לתשלום בגין ימי מחלה (בטבלה המצורפת), כשתשלום שכר יומי מלא מחייב בתשלום של המעסיק רק מיום המחלה הרביעי ואילך.
יום מחלה | תשלום דמי מחלה |
ראשון | לא משולם |
שני עד שלישי | 50% משכר יומי |
רביעי ואילך | גובה שכר יומי |
במקומות עבודה מסוימים, במיוחד במגזר הציבורי, קיימים הסכמי עבודה בהם יש ונקבע כי תשלום על ימי מחלה יינתן עוד מהיום הראשון או בשיעורים גבוהים יותר מאלו שמופיעים בטבלה מעלה.
למול העובדה כי בסיס התשלום על שלושת ימי המחלה הראשונים אינו מלא, מביא לא פעם עובדים רבים לבחור להגיע למקום עבודתם כשהם חולים ובכך הם מסכנים עצמם ולבטח עובדים אחרים בהדבקה. לכן, ישנם מעסיקים שרואים לנכון לשלם דמי מחלה מיום המחלה הראשון וזאת בכדי להימנע ממצבים בהם עובדיהם יעדיפו להגיע חולים למקום העבודה וזאת בכדי ששכרם לא יפגע.
קיימת חובה של העובד להודיע למעסיק כי אינו מגיע לעבודה בשל מחלה, כשהחובה היא להעביר הודעה על כך בתוך שלושה ימים מיום ההיעדרות הראשון, זאת תוך מתן הערכת זמן משוער למעסיק לגבי שאר הימים שלא יוכל להגיע בשל אותה מחלה.
על המעסיק ליידע את עובדיו לגבי חובת עדכון זו, תוך שימת דגש כי במקרים ובהם בשל מחלתו, או פגיעתו, של אותו עובד אין הוא מסוגל להעביר את ההודעה למעסיק, עליו לדאוג כי מי מקרוביו ייצור קשר עם המעסיק ויודיע על אותה מחלה והיעדרות שקרתה וזו הצפויה.
מחובתו של העובד החולה להמציא למעסיקו אישור מחלה חתום על ידי רופא מוסמך, כשמסמך זה מהווה אסמכתא ליכולתו של המעביד בתשלום דמי מחלה.
באותו מסמך קיימת חובה להופעת שמו המלא של העובד ומספר תעודת הזהות שלו, מהי המחלה שאובחנה על ידי הרופא החתום מטה, מהו משך תקופת הזמן בה העובד אינו כשיר לעבודה, שמו המלא של הרופא וכתובת המרפאה ותאריך הנפקת אישור המחלה.
מעביד שבחר לא לשלם דמי מחלה על אף זכאות העובד לתשלום זה, מבצע בעצם הליך לא תקין של הלנת שכר ומכאן שמורה זכותו של העובד בהגשת תביעה לבית הדין לעבודה בשל כך.
סעיף 10 בחוק דמי מחלה מדגיש כי אם בחר עובד בזמן ימי מחלתו, ימים בהם הוא זוכה לקבל דמי מחלה מהמעביד, לעבוד במסגרת אחרת יהיה אותו עובד כמי שאינו זכאי בתשלום דמי מחלה ממעסיקו. זאת ועוד, במקרים והדבר התגלה למעסיק לאחר ששולמו לעובד דמי מחלה על אותם ימים שעבד במקום אחר, רשאי המעסיק לתבוע סכומים אלו חזרה ואף לנכותם מסכום עתידי אותו הוא חב לעובד במסגרת תשלומים אחרים המגיעים לו.
למול סעיף 10 רשאי בית הדין לעבודה לקבוע כי רשאי עובד שנמצא בימי מחלה, כשבימים אלו משולם שכרו, להיות לעזר לבני משפחתו בעסק שלהם ומבלי שעזרה זו תשמש כנגדו מול מעסיקו וזאת כפי שהדבר הוכר לטובת העובד בפסק דין אליהו סבאג נ' כל כלי ובו קבעה השופטת עפרה וברנר כי אינם סבורה כי עזרת סבאג לבנו הייתה בה לשלול זכאותו לדמי מחלה מצד מעסיקו.
* אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, אלא יש לראות בכתוב הסבר כללי בלבד ומומלץ להתייעץ עם עורך דין. קראו עוד בתקנון האתר.
עורך דין דיני עבודה » מעסיקים » פיטורי עובדים
אתר תוכן משפטי לדיני עבודה
WhatsApp us