בשנים האחרונות מתכונת של עובדי פרילנסר הופכת יותר מקובלת אצל לא מעט מסגרות עסקיות וחברות. חברות מסוג זה מעדיפות לפנות לאנשי מקצוע בתחומים שונים הפועלים כעצמאיים ומעניקים את מכלול שירותיהם עבור פרויקטים נקודתיים אליהם הם מגויסים.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2018 היו רשומים בישראל לא פחות מ-390 אלף עצמאיים בתחומים שונים ומגוונים, המהווים כ-11% משוק העבודה. עבור מעסיקים רבים ישנה עדיפות לגיוס של פרילנסרים לעבודות מסוימות, הן בשל כך כי מדובר בפרויקט זמני ונקודתי והן למול הרצון, הלגיטימי יש לומר, לחסוך בעלויות.

עמדת בתי הדין לעבודה לגבי פרילנסרים

בתי הדין לעבודה בישראל פסקו כבר בעבר, כי מי שמשמש כפרילנסר או כקבלן עצמאי בתחומו, ומכאן שהוא אינו מקבל תלוש משכורת מסודר כמו השכירים, אלא מקבל את שכרו כנגד קבלה או חשבונית מס, עדיין יכול להיחשב כבעל מעמד של עובד במסגרת יחסי עובד-מעביד. מכאן, שמי שהינו פרילנסר יכול, במקרים מסוימים, להיות זכאי לחלק מהזכויות הסוציאליות ואף במקרים אחרים ליהנות מפיצויי פיטורין.

בתי הדין לעבודה בישראל המוסמכים לדון בסוגיות מתחום דיני העובדה בוחנים כל מקרה לגופו. הדבר כולל בחינה מעמיקה הנוגעת להתקשרות שנערכה בין שני הצדדים וזאת תוך הסתמכות על פסיקות עבר ומספר מבחנים, שבחלקם ניגע במאמר זה, וזאת בכדי להבין, בסופו של דבר, עד כמה, אם בכלל, התקיימו בכל מקרה יחסי עובד-מעביד או שיש ואותה תקשורת הדדית קולעת יותר למצב של התקשורת חוזית רגילה.

עורך דין דיני עבודה מדגיש, כי גם במקרים ובהם הגיע בית הדין לעבודה למסקנה, כי ההתקשרות בין הצדדים היא חוזית, ייתכן ואותה התקשרות חוזית, תתפרש על אי אלו מאפיינים מסוימים של יחסי עבודה ומכאן ויש לאותו פרילנסר לזכות אפילו בחלק מהזכויות השמורות לעובד בישראל.

האם הפרילנסר הינו חלק מהמערך הארגוני?

מדובר בשאלה שבית הדין לעבודה בוחן על מנת להתחיל ולבדוק האם מדובר במקרה המאופיין ביחסי עובד-מעביד. כך למשל בוחן בית הדין, האם אותו פרילנסר מבצע עבודתו באחד מחללי המקום שביקש להעסיקו כפרילנסר או שיש והעבודה מתבצעת מרחוק, בין אם מביתו או ממקום בו יש צורך בנוכחותו, אך לא מקום או חלל המהווה חלק כמקום העבודה.

במקרים ובהם עבודת הפרילנסר מצריכה את נוכחותו במקום העבודה, הדבר מהווה בעצם חיזוק לעובדה כי יראו בו כעובד בעל זכויות, כשהוא נתפס על ידי בית הדין לעבודה כדמות חשובה ומשמעותית במערך הארגוני. במקרים אלו תהיה, אם כך, נטייה לבית הדין לעבודה, גם בעזרת עורך הדין של העובד שאמון לבסס טענה זו, לקבוע כי היותו חלק מאותו מערך מקנה לו זכויות סוציאליות, כפי שאלו מקבילות לעובדים השכירים במקום.

מספר הלקוחות הקיימים במקביל – מבחן עזר

מספר הלקוחות או מקבלי השירותים הנוספים הנהנים במקביל משירותיו של אותו פרילנסר גם כן נלקחים בחשבון אצל שופטי בית הדין לעבודה. במקרים ובהם פרילנסר מעניק במקביל את אותם שירותים למבחר רחב של לקוחות נוספים יביאו, ברוב המקרים, את השופטים להבין כי בינו ובין אותו לקוח לא באמת מתקיימים יחסי עבודה.

שכר הפרילנסר כתלות ברווחיות בית העסק

במקרים בהם גובה שכרו של הפרילנסר נקבע על "בסיס הצלחת" העסק מהווה גורם שירחיק אותו מלהיות מוכר כעובד. למול העובדה כי אצל עובדים שכירים גובה משכורתם אינו מושפע באופן מערכתי ומתמשך מגובה ההכנסות של העסק, כשמנגד הם זוכים למעטפת הזכויות הסוציאליות שלהם, אופן תשלום שכזה עבור פרילנסר בעצם מצביע על התרחקות ביכולת לאפיין היחסים בין שני הצדדים כיחסי עובד-מעביד.

הספקת הציוד הנדרש לביצוע עבודת הפרילנסר

בתי הדין נוטים לבדוק גם נקודה זו – מי בעצם מספק את הציוד לעבודת הפרילנסר. במקרים ואותו פרילנסר עושה שימוש קבוע בציוד של מקום העבודה ואינו נדרש לשלם על כך או להפחית משכרו בשל אותו שימוש, בית הדין לעבודה ייטה לפסוק לטובתו כשכיר.

כאמור לעיל, בית הדין לעבודה באמצעות מבחני עזר מכריע בסוגית הפלרילנסר וזכויותיו אל מול המעסיק או מקבל השירותים.

משמשים כפרילנסרים בתחום מסוים? מעוניינים בייעוץ משפטי? צרו קשר עוד היום על מנת לקבוע פגישה או התקשרו לייעוץ משפטי ללא התחייבות 052-977-3330

* אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, אלא יש לראות בכתוב הסבר כללי בלבד ומומלץ להתייעץ עם עורך דין. קראו עוד בתקנון האתר.